Ravid Plotnik - רביד פלוטניק
שפתותייך חוט שני (מתוך הסרט - העיר הזאת) - The Lips are Like a Thread of Scarlet (from the film - The City)
בואי נעשה את זה כאילו אין מחר
כאילו אין כאן סורגים ואין בחוץ סוהר שיכור
כאילו לא מאוחר, כאילו אור
כאילו את גיטרה ואני כינור
כאילו הדממה בלב שלך
כאילו אם נרקוד נשכח
ובלעדייך העיר הזאת ריקה
בואי נגיד שאני שלך
שאני אוהב אותך
אבל מחר נאמר נפרדנו כך
נשארה רק מנגינה

אהבנו פעם באמת ובתמים
אהבנו כמו שלא נאהב עוד לעולם
היינו תכולים ושקופים
עכשיו נרצחת התכלת
שמש נעלמה בים
מי יחבק אותי ככה בנגיעה אחת רכה
במורד הגרון מתחלקת מועקה
שבתי, רק על זה חשבתי
זה יורד כמו מכה אפורה על העיר
לבד על הגג, אקנא בספינות
אשאר בעיר יפה ומלאת געגועים
נפגש בתום דרכים ושאלות

שפתותייך חוט שני
זה המזרח ואת השמש
הסוף הזה נראה לי מקולל
אז תפסיקי לבכות את הבכי היפה הזה
אני שוטה של הגורל
כמו זוג לאורך שדרה
פשוט הולכים והולכים
כי בעולם
אין מקום לסתם חולמים

לכי אל חופים רחוקים
הם לפעמים געגועים לנחל
ואת שרה געגועים לים
לכי, אתן לך שק של סנטימנטים
שיצבעו את השמש בדם
דבר אלי מילים פשוטות
מילים, מילים כבר לא אומרות מאום
חדל להיות כמו החולות
יותר טוב כלום מכמעט

אותך אני חולם
ואת כבר לא תהיי שלי
תשאיר לי פרח
אהובתי, חיפשתי כבר בכל הירידים
את אינך
הכל ידוע מראש
נשק אותי
אפילו לנו קצת קר בשביל לכבוש
למרות הכל היו בינינו רגעים
לעזאזל, היית לי כמלאך האל מתוך הערפל
שפתותייך חוט שני
זה המזרח ואת השמש
והסוף הזה נראה לי מקולל
אז תפסיקי לבכות תפסיקי לבכות
אני שוטה של הגורל

כמו זוג לאורך שדרה
פשוט הולכים והולכים
כי בעולם
אין מקום לסתם חולמים