[וורס 1]
עבדתי מצאת החמה עד שעות בין ערביים
אף אחד לא חזה או שמע עליי בינתיים
האגדה מספרת שאני בכלל בן כלאיים
שנים שהתחממתי ישבתי על הכיריים
אני הקול המנודה שתמיד נכנס לשוליים
יותר מידי זמן זרו לי חול בעיניים
מה כבר נשאר לי? כלום! אני פורץ את הכלוב
הזמן שלי קצוב והדף עוד לא כתוב
כי זה עניין דחוף נשבר לי שהכל תמיד הולך הפוך
מתחת לרדאר עכשיו הראפ שלי יורד נמוך
הפה מלא לכלוך יורק רק רעל על עולם חשוך
דואג שהם לא ישכחו תריח כמו בשר חרוך
יצאתי לעולם חמוש לנצח במזל ארור
פולט כדור הורג את הגורל כמו נשק לא נצור
הכל אסור לכן אנ'לא שפוי מרגיש כמו יצור
פאק חריג בפס יצור מרסס את כולכם בקיצור
שהסוף המר יגיע אין מצב שזה הכל לשווא
התהילה ניתנת להשגה רק בשדה הקרב
עם בוא הסתיו אצא אל המסע אני מוכן עכשיו
ואם אני לא חוזר שיספרו כמה הגוף סחב
אני זן נדיר מאלה ששרדו ואף אחד לא מכיר
דיברתי עם האל והוא אמר לי שהוא גם נגדי
משלם ביוקר על הטעויות כאילו תג מחיר
החומר שלי יקר הוא נכנס לראש רק מהנחיר
חי בחטא לא משאיר דבר כמו נחיל ארבה
אין לי פילטרים כדי לסנן מילים מדבר הרבה
לא חזו במישהו שכותב שורות ולא אוחז בעט
מכה בביט עם מחבט ומוודא שלא יהיה שם עד
כמה פעמים אחזור על זה המחשבה שלי הד
לא זורם לי דם לראש הוא מת עכשיו רק גר שם שד
כלום לא חודר אל תוך הגוף הכעס מרפד
לא מתאפק גיליתי שהאבל יכול לרפא
לא נשאר לי אוויר לנשימה איך יצמח משהו בלי מים
הייתי בקצה כל כך רחוק מהבית
מי היה מאמין שהשפל יפקח לי ת'עיניים
אני לא אנוח עד שכולם ירימו ת'ידיים
[וורס 2]
אין לי הפוגה בתת מודע אותה תמונה אותה תנודה
אותה מורה הבת זונה שלא נתנה לי צ'אנס
תמיד אותה תלונה
מוריד משקל האושר שלי בתת תזונה
הכל עוצר זה פקק תנועה
גשום וקר בפנים ינואר
הכל חוזר אליי ואז נופל מעל
אני לא יכול לנשום אני גוסס לאט
אני רץ מהר אין לי מושג לאן
אני כמעט משיג זה עובר ליד
אף אחד לא מציל לא נותן לי יד
שמישהו יגיד לי כבר מה היעד
אני לא יודע איך אקח עוד צעד
מקווה שלא אדע אף פעם צער
דוקר בלב כי הרגשתי קצת
נאלץ לבחור אז בחרתי צד
לא להיות נרדף להיות זה שצד
כל מה שצריך זה כולה פתח צר
תסתכלו עליי כי הפנים שלי צג
אני מקרין הכל ואז מקיא וצם
מגיב מהר בכעס מתאושש כמו צב
כל הגוף רועד אני צריך מקצב
כפתור נלחץ בוער כמו מצת
שהכל יישרף הם לא ידעו כיצד