Zohar Argov - זוהר ארגוב
Hapartizan - הפרטיזן
שם הרחק ביער אלון עתיק ניצב
ולידו בדשא הפרטיזן שכב
והוא שכב בלי נוע שוב אינו נרדם
תלתלי זהב לו רוח תפזרם
ולידו בדשא אמא בוכיה
בדמעות וצער לוחשת אומללה
אותך בני גידלתי שמרתי מכל רע
רק כדור עופרת בך בני פגע
אותך בני גידלתי שמרתי מכל רע
רק כדור עופרת בך בני פגע
היה היתה לי אשה אשת חיל
ברחה ממני בדמי הליל
לקחה איתה את בני הקטן
את בני מחמדי, יהונתן
מי פילל פילל ומי מילל מילל
שכזאת יקראני לעזאזל
ילדי הרחובות רוגמים בי אבן
קוראים לי שיכור ממרמרים את חיי
אך למה ומדוע תשנאוני, אחי
כי בגללך הבקבוק
יחרים אבוק
מי פילל פילל ומי מילל מילל
שכזאת יקראני לעזאזל
היו הייתי איש גלמוד וצנוע
בכל העולם ברור וידוע
אך למה ומדוע תשמעוני אחי
כי בגללך הבקבוק
לעזאזל
מי פילל פילל ומי מילל מילל
שכזאת יקראני לעזאזל
מי פילל פילל ומי מילל מילל
שכזאת יקראני לעזאזל
